נושא מתן חוו"ד מומחה בנושא בדיקות ליקויי בנייה על ידי מומחה, המתמנה על-ידי בית המשפט, מהווה פתרון מקצועי המסייע בשיקולי בית המשפט היכן שקיימת מחלוקת ומאפשר מענה לבעיה קשת פתרון הניצבת לפני מומחה ביהמ"ש. עם זאת מתן עדות איננו מדע מדויק ויש מקרים בהם יכולים להיות שני מומחים – מטעם הצדדים ומטעם בית המשפט – אשר חלוקים בדעותיהם.
להלן מקרה לדוגמה - הגיע המומחה לבדוק דירה, ובדרכו עובר על סעיפי חוות הדעת של שני הצדדים בשלות, על-מנת לחוות את דעתו עליהם. כאשר הוא מגיע אל סעיף סדקים, התובע טוען מולו כי מאז הכנת חוות הדעת התהוו סדקים נוספים וגדלו סדקים קיימים. כמו כן טוען התובע כי התריס שתוקן על-ידי הנתבע - תוך כדי תיקונו של התריס מסתבר כי ארגז התריס שפורק לשם תיקון התריס התגלה ללא בידוד - כנדרש בתקן ישראלי 1509 חלק 2, סעיף "תריסי גלילה", (סעיף 3.6.3 1997) נקבע כי חייבים לבצע בידוד תרמי של ארגז התריס.
אם יכלול המומחה בחוות דעתו המקצועית לבית המשפט פריטים אלה הנוגעים לסדקים במבנה, שלא נכללו בחוות הדעת המקורית של הצדדים - יטען הנתבע קרוב לוודאי שמדובר בהרחבת חזית אסורה, וייתכן שאף יגיש בקשה לפסילתו של המומחה בשל הוספתם של הפריטים. אך לעומת זאת, אם לא יכלול המומחה בחוות דעתו את הפריטים הללו, יטען התובע בוודאי כי המומחה רואה ליקויי בניה ונמנע מלרשום אותם בחוות דעתו, שהוא מחדל חמור לא פחות.
ראה פסק הדין של בית המשפט העליון - ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נגד מונטי רבי ואח', בהרכב 3 שופטים גבריאל בך, תיאודור אור, שאול אלוני - להלן ציטוט:
"לא יעלה על הדעת שמומחה כזה יגלה ליקויים, וחובת תיקונם לא תחול על המערערת. אילו כך סברה המערערת מלכתחילה היה עליה לעורר טענה זו עובר למינויו של המומחה ולא בדיעבד".
מומחה לליקויי בנייה אשר מונה מטעם בית המשפט יתייחס קודם כל לכל הטענות ולכל הסעיפים ותתי הסעיפים אשר כלולים בחוות הדעת של הצדדים.
בבואו של המומחה לבטל טענת ליקוי נטען, עליו לנמק את סיבת הביטול. כאשר הערכתו נמצאת במרחק או בהפרש רב מהערכת מומחה של צד לדיון - התובע או הנתבע - מצפים ממומחה בית המשפט כי יציין את סיבת ההפרש והסתירה בין חוות הדעת וינמק אותה במדויק. בכפוף לכך, אין מניעה כי מומחה בית המשפט יעריך את עלות התיקון של פריט בסמוך הנמוך מזה אשר נקבע ע"י מומחה מטעמו של הנתבע או בסכום גדול מזה אשר נקבע ע"י מומחה מטעם התובע.
כאשר המומחה מבחין במסגרת עבודתו המקצועית בממצא אשר לא נכלל בטענות, אך מהווה חלק מהנושא הנדון שבמחלוקת, בין אם מדובר בליקוי שהתרחב ובין אם זהו ליקוי שנגלה או נוצר בעקבות ביצוע התיקונים, על המומחה דנן לציין את הליקוי - לא להתעלם מקיומו. בנוסף, על המומחה מטעם ביהמ"ש לציין כי אותו ליקוי אינו כלול בכתבי הטענות, וזאת כדי שלא להכשיל את בית המשפט בפסק דינו.
השופט אמור לדעת בבירור על פי לשון החוק כי ליקוי או אי התאמה אינם כלולים בחוות הדעת ובכתבי הטענות, ולאור אבחנת הליקוי ועלות תיקונו הניתנים על ידי מומחה ממונה של בית המשפט ולאור ראיות וטענות נוספות - עליו להחליט האם לכלול את עלות הליקוי בפסק הדין וכיצד עליו לעשות זאת.